נפגעתי בתאונת דרכים – מה לעשות?

אלו פיצויים מגיעים לי?

הפיצויים בגין אותם נזקי גוף, כוללים: "כאב וסבל" (נזק גופני או נפשי), הפסדי שכר, הוצאות רפואיות וראשי נזק נוספים הרלוונטיים לנסיבות התאונה ותוצאותיה.

חזרה לשאלות

ממי אני מקבל פיצויים?

תלוי בנסיבות התאונה. אם בזמן התאונה ישבתי ברכב – כנהג או כנוסע, אני תמיד תובע את חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה.

אם נפגעתי כהולך רגל- אני תובע את חברת הביטוח של הנהג הפוגע. במידה ואין לי את פרטי הנהג הפוגע, או במידה ואין לנהג הפוגע ביטוח חובה, אני תובע את "קרנית".

חזרה לשאלות

האם גם כאשר אני אשם בתאונה, אני זכאי לפיצויים כתוצאה מתאונת הדרכים?

כמובן. ככל שזה נוגע לנזקי הגוף – אין זה משנה אם אני אשם בתאונה או לא! אני זכאי לפיצויים בין כה וכה.

לעומת זאת, בתביעה לפיצויים עבור נזקי רכוש המצב שונה היות וצריך להוכיח אשם של הנהג. במידה והנהג הפוגע הוא האשם בתאונה וכתוצאה מכך נגרמו לי נזקי רכוש (נזק לרכב, לאביזרים ועוד) – אני אתבע את הנהג הפוגע בגין כל נזקי הרכוש אשר נגרמו כתוצאה מהתאונה.

חזרה לשאלות

האם ישנה הגבלה על כמות התביעות כנגד חברת הביטוח?

לא. ככלל, כל עוד וקיימת פוליסת ביטוח תקפה ליום התאונה אני רשאי לתבוע את חברת הביטוח בכל פעם שאני נפגע בתאונת דרכים.

חזרה לשאלות

אילו כלי רכב כלולים?

ככלל, רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות, רכב, אופנוע, קטנוע, אוטובוס, רכבת, טרקטור, רכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי ועוד. לעומת זאת, רוכב אופניים ייחשב כ"הולך רגל".

חזרה לשאלות

מה נחשב "נזק גוף"?

פגיעה או ליקוי גופני, נפשי, או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע ומוות. גם חבלה גופנית "קלה" תחשב כ"נזק גוף".

חזרה לשאלות

איך מוכיחים את קרות התאונה?

כדי שאקבל פיצויים מחברת הביטוח, עלי להוכיח כי התאונה באמת ארעה. כדי לעשות זאת חשוב לבצע מס' דברים:

א. להזמין מד"א – צוות מד"א מתעד את מקום התאונה על כתב ומאבחן את הפגיעות שלי. על חברת הביטוח לשלם את שובר התשלום למד"א שהינו חלק מהוצאות הרפואיות.

ב. לרשום פרטי עדים. במידה והתאונה היא עצמית (ללא מעורבות כלי רכב נוספים) – כדאי לנסות לאתר עדים לקרות התאונה.

ג. לצלם את הנזק שנגרם לגוף ולרכוש – כדאי לצלם נזק שנגרם לרכב הניזוק ופגיעות לגוף הנראות לעין (שפשופים וכיוצ"ב).

ד. לשמור קבלות עבור תיקון הרכב במוסך.

* כל אלה, ביחד או לחוד, חשובים לי כדי להוכיח שאכן ארעה התאונה ושאכן הייתי מעורב בה.

חזרה לשאלות

נפגעתי בתאונת דרכים במהלך העבודה, מה עושים?

כאשר התאונה ארעה במהלך העבודה, מהעבודה הביתה או מהבית לעבודה זוהי גם תאונת דרכים וגם תאונת עבודה. במצב דברים שכזה, התביעה שלי מתפצלת לשתיים:

1. תביעה כנגד חברת הביטוח כדי לקבל פיצויים עבור כאב וסבל.

2. תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל תגמולים עבור הפסדי שכר והוצאות רפואיות. התביעה למוסד לביטוח לאומי מתבצעת באמצעות הגשת מסמכים, המתנה להכרה בתאונה כתאונת עבודה וקבלת התגמולים.

* חשוב לזכור- היות ומדובר גם בתאונת עבודה, במידה ופוניתי על ידי מד"א, עלי להגיש את שובר התשלום של מד"א למוסד לביטוח לאומי כחלק מהגשת התביעה על מנת שישלמו אותו.

חזרה לשאלות

למה צריך עורך-דין?

ניהול תיק פלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) מצריך ידע, מיומנות והכרה של המצב המשפטי על בוריו, לרבות הכרת הגורמים השונים הנדרשים לתיאום במסגרת תביעת פיצויים.

פנייה אישית לחברת הביטוח, מבלי להיות מיוצג ע"י עורך דין שזהו תחום מומחיותו, עשויה להביא לעיתים מזומנות לפגיעה בגובה הפיצוי העתיד להתקבל, או אפילו לדחיית התביעה לחלוטין.

הואיל ומשרד עורכי דין "דוד-סול" אינו גובה שכר טרחה עבור פתיחת תיק פלת"ד, אלא מגלם את שכר הטרחה אך ורק בסכום הפיצוי שמתקבל ע"י הלקוח, אין לי כל סיבה שלא אהיה מיוצג בתביעת הפיצויים שלי.

חזרה לשאלות

מהו שכר-הטרחה אותו עליי לשלם?

כאשר מדובר בטיפול בנפגעי תאונת-דרכים, במשרד דוד-סול-עורכי דין, גובים שכר-טרחה באחוזים מגובה הפיצוי אותו אקבל, זאת ללא כל תשלום נוסף. גובה האחוזים משכר-הטרחה קבוע בכללים של לשכת עורכי הדין כדלהלן:

א. שכר-טרחה אשר הסתיים בפשרה – 8%.

ב. שכר-טרחה לאחר שהוגשה תביעה לבית-משפט ושהסתיים בפשרה – 11%.

ג. שכר טרחה לאחר שהוגשה תביעה לבית-משפט וניתן פסק-דין – 13%.

חזרה לשאלות

חשוב לציין, כי לפיצוי, אותו משלמת חברת הביטוח לנפגע, מתווסף שכר-טרחת עורך-דין, כך שבעצם איני משלם שכ"ט.