קישורים מהירים לשאלות:
מיהו נפגע עבירה?
על פי חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א 2001 ("החוק") נפגע עבירה הוא כל אדם אשר נפגע מעבירות פליליות. אם נפגעתם ישירות בעבירה פלילית, או קרוב מדרגה ראשונה שלכם נפטר בשל עבירה שבוצעה נגדו, יש לכם זכויות רבות בהליך הפלילי.
הגדרת נפגע עבירה בחוק הינה: סעיף 2 לחוק: "מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון" כלומר: אם העבירה גרמה למותו של אדם עומדות הזכויות לבני משפחתו לפי סדר הקדימויות הקבוע בחוק (למי שהיה בן זוגו בעת מותו [לרבות ידועים בציבור]; לילדיו; להוריו; לאחיו; בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו."
כך למשל, במקרה של אונס, קורבן האונס היא נפגעת העבירה, ולה זכויות במסגרת ההליך הפלילי, העומדות לה על פי החוק. ניתן לראות (בעיקר בתיקים מתוקשרים כגון "פרשת רמון" ו- "פרשת קצב" ) כי מלבד עורכי הדין של הפרקליטות העוסקים בהוכחת אשמתו של הנאשם, המתלוננת מלווה בעורך דין אשר תפקידו הוא לשמור על זכויותיה בהליכים, ולהביא לידי ביטוי את רצונה.
ייצוג נפגע עבירה על ידי עורך דין הוא חשוב ביותר שכן עבור רוב האנשים מדובר בהתמודדות יוצאת דופן וקשה מאין כמותה במישור הנפשי. בנוסף, רשויות אכיפת החוק (משטרה, פרקליטות) עוסקים בצורה די יבשה בחומר הראיות המונח לפניהם, פועלים על מנת להרשיע את הנאשם, ולמעשה עלולים לזנוח את האינטרסים של הקורבן, אשר מבחינתם כלל אינו צד להליך. חשוב מאוד שיהא עורך דין בתמונה שיפקח על עבודת המשטרה ומערכת התביעה, וישמור על האינטרסים של נפגע העבירה אל מול הממסד.
* עמידה על זכויות נפגעי עבירה יכולה לסייע רבות בהתמודדות עם המשקעים שנשארו כתוצאה מביצוע העבירה וקבלת פיצויי כספי בסיום ההליך הפלילי ממבצע העבירה.
מהי תכליתו של החוק לזכויות נפגעי עבירה?
סעיף 1 לחוק: "חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים."
סעיף 3 לחוק: "מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר."
החוק, שנחקק בשנת 2001, עוסק בזכויותיהם של הנפגעים מעבירות פליליות, בכל שלב של ההליך הפלילי, בהליך החקירה, המשפט והמאסר. החוק מעניק לנפגע העבירה שתי זכויות עיקריות: הזכות להגנה והזכות לקבלת מידע (לרבות מידע על שירותי סיוע, ממשלתיים או אחרים, המגיעים לו).
החוק קובע הגדרות ועקרונות כלליים למתן הזכויות לנפגעי העבירה תוך התחשבות בנפגע ובצרכיו, כגון: הגנה על פרטיותו, התחשבות במוגבלויות שונות, כמוגבלות שכלית, שפה ועוד.
כמו כן, החוק מפרט את זכויות נפגע העבירה, בהתייחס לשלבים השונים של ההליך הפלילי, של הליך המשפט ושל הליך המאסר, ובהן זכותו של הנפגע לקבלת מידע על שלבי ההליך השונים, הזכות להביע עמדה בעניינים שונים הקשורים בהליכים הננקטים- כגון הסדר טיעון, בקשת חנינה, הצהרת נפגע לבית המשפט בשלב הטיעונים לעונש, עמדה לוועדה הממליצה בעניין קציבת מאסר עולם, עמדה לועדת שחרורים בעניין שחרור מוקדם, ועוד (כמפורט בתקנות זכויות נפגעי עבירה – התשס"א 2001 ("התקנות").
מהן זכויותיי כנפגע עבירה?
* הזכות להגנה מפני מבצע העבירה כנגדו: איסור מסירת פרטיו האישים של נפגע העבירה לרבות כתובת ומספרי טלפון. החוק מעניק לנפגע העבירה את הזכות להיות מוגן מפני מבצע העבירה וקרוביו, לרבות אפשרות הוצאת צו הרחקה וכיו"ב.
* הזכות לקבלת מידע הינה זכות של נפגע עבירה מהגשת התלונה ועד לסיים ההליך הפלילי.
סעיף 6 לחוק: "במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה –
(1) להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
(2) לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
(3) לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);
(4) למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 9."
הזכויות בפירוט:
- לקבל מידע על שירותי סיוע עבור נפגעי עבירה וארגונים מסייעים.
- לקבל הסבר על השלבים של ההליך הפלילי ועל אופן הטיפול בתלונה.
- לקבל טיפול בתלונה, בתוך זמן סביר.
- להיות מוגנים מפני החשוד או הנאשם ומפני אנשים מטעמו.
- לקבל דיווח על השלב שבו נמצא ההליך הפלילי בנוגע לעבירה.
- לקבל הודעה אם הוחלט לסגור את התיק, וכן להגיש ערר על ההחלטה.
- לעיין בעותק מכתב האישום המוגש לבית המשפט, נגד הנאשם בעבירה, בכפוף למגבלות המפורטות בחוק ובתקנות.
- להיות נוכחים גם בדיונים המתנהלים בדלתיים סגורות, חוץ ממקרים יוצאים מן הכלל.
- אם יורשע הנאשם, הזכות לכתוב "הצהרת נפגע" שבה יפורטו הפגיעות והנזקים שנגרמו כתוצאה מהעבירה. "הצהרת הנפגע" יכולה להילקח בחשבון בזמן קביעת פסק הדין.
- להגיש תביעה אזרחית (בנוסף להליך הפלילי) ולתבוע פיצוי מהפוגע.
זכויות נוספות לנפגעי עבירות מין ואלימות:
- הזכות לדרוש כי אדם נוסף יתלווה ויהיה נוכח במעמד החקירה במשטרה.
- במקרה של עבירת מין, הזכות לדרוש כי לא יפורסמו פרטים העלולים להביא לזיהוי הנפגע. בנוסף, הזכות כי פרטי המקרה לא יימסרו לבני משפחה אלא אם בהסכמה .
- בחקירה ובבית המשפט, הזכות לסרב להשיב על שאלות הנוגעות להתנהגות ולהרגלים מיניים, בכפוף לחריגים המוגדרים בחוק.
- אם הנאשם הורשע, הזכות לקבל דיווח על מועד כניסתו של המורשע לבית הסוהר, מועדי החופשות ומועד שחרורו, וכן אם ברח ממאסר.
- הזכות לקבל מידע על מועד הבאת הנידון בפני ועדת שחרורים לצורך דיון בשחרורו המוקדם (לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו) או במקרה בו הגיש בקשה לחנינה מהנשיא, וכן הזכות להביע עמדה בנוגע לשחרורו בפני וועדת השחרורים או הנשיא.
זכויות נוספות לנפגעי עבירות מין ואלימות חמורות:
- כתובת המגורים, מקום העבודה ומספרי הטלפון של נפגע העבירה לא יימסרו לנאשם ולסנגור, פרט למקרים בהם החוק מתיר אחרת
- לקבל הודעה על מעצרו של החשוד או על שחרורו ממעצר.
- לקבל הודעה על שינויים בניהול התיק: עיכוב הליכים או כוונה להגיע להסדר טיעון, וכן האפשרות לפנות לגורם האחראי ולהביע עמדה בעניין לפני קבלת ההחלטה.
- אם בית המשפט הרשיע חשוד בעבירת מין, הזכות לבקש מבית המשפט מיד לאחר גזר הדין או לקראת שחרורו ממאסר, שיאסור על אותו אדם לגור או לעבוד בסמוך למקום מגוריו או מקום העבודה של נפגע העבירה.
- בעבירות אלימות במשפחה או עבירות מין במשפחה, לאחר הרשעתו של הנאשם במעשים ומאסרו, הזכות להביע עמדה בעניין יציאתו לחופשות ולקראת דיון בבקשתו לשחרור מוקדם בפני ועדה של משרד הרווחה בבואה לדון ברמת הסיכון של האסיר.
כיצד נפתח ההליך הפלילי?
על נפגע העבירה להתלונן במשטרה על מנת לפתוח בהליך החקירה, הוא השלב הראשון בהליך הפלילי. כל איש ואישה באשר הם זכאים להגיש תלונה בכל אחת מתחנות המשטרה. המשטרה תפתח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה על פי תלונה או בדרך אחרת.
חשוב לדעת כי לכל אדם רשאי להגיש תלונה מכל סיבה שהיא ועם הגשת התלונה המשטרה מחוייבת לפתוח בחקירה.
בשלב זה המשטרה תחקור, תאסוף ראיות ומידע בהתאם לפרטי התלונה שנמסרה לה על ידי נפגע העבירה.
עפ"י החוק, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים במסגרת ההליך המשפטי הפלילי. לכן, כדאי למסור בשלב החקירה פרטים על נזקים כספיים שנגרמו כתוצאה מן העבירה, ולצרף ראיות בכתב המעידות על נזקים כספיים או אחרים.
- מומלץ לרשום את פרטי רישום התלונה – פרטי החוקר, מספר רישום התלונה, תאריך מסירתה על מנת להקל בעתיד בפניות נוספות או לבירורים.
- למתלונן יש זכות לקבל מידע על מצב התיק הפלילי שנפתח בעקבות תלונתו, במענה קולי של המשטרה או במערכת נפגעי עבירה (מערכת מנ"ע) באינטרנט.
בתלונה של נפגע בעבירת מין:
- במקרה של מתלוננת בעבירות מין, ניתן לדרוש כי שוטרת היא שתבצע את החקירה.
- ניתן לבקש ליצור קשר עם קרוב משפחה, ידיד או כל גורם אחר (כגון עובד סוציאלי, מתנדבת ממרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית).
- עפ"י החוק אין לפרסם פרטים העלולים להביא לזיהוי מתלוננת כמי שנפגע מעבירת מין. פרטים אלה נשמרים בסודיות במהלך החקירה. לא יימסר כל פרט על המקרה לבני המשפחה, אלא בהסכמת המתלונן.
- אין לחקור את נפגע העבירה על עברו המיני שלא עם החשוד (אלא אם הדבר הכרחי ונקבע כך על-ידי הקצין הממונה). נפגע עבירה שנחקר על עברו המיני וחש כי הדבר נעשה שלא לצורך או תוך פגיעה בכבודו ופרטיותו מומלץ כי ייוועץ בעורך-דין או יגיש תלונה על המקרה.
מהן הזכויות בנוגע להגנה מפני חשוד בעבירה?
בזמן החקירה, ייתכן כי החשוד ייעצר, אך ייתכן גם שישוחרר בתנאים ובמגבלות .
על המשטרה להודיע לנפגע העבירה אם החליטה לשחרר את החשוד, אם הוא עלול להימצא בסביבה הפיזית של נפגע העבירה, או אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום.
אם יש חשוד או חשודים בביצוע העבירה, יתכן שבמהלך החקירה ייווצר צורך בהשתתפות נפגע העבירה, בפעולות חקירה שונות, כגון מסדר זיהוי, עימות עם החשוד בביצוע בעבירה, הרכבת קלסתרון, בדיקה רפואית.
בסיום החקירה ,מתקבלת החלטה אם להעמיד את החשוד לדין ואם להגיש נגדו כתב אישום.
* קיימים מקרים שבהם מחליטים שלא להעמיד את החשוד לדין, למשל בשל חוסר הוכחות. במקרה זה זכותו של נפגע העבירה לקבל על כך הודעה בכתב. ניתן להגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה על החלטה זו.
לאחר השלמת החקירה, תעביר המשטרה את תיק החקירה בהתאם לסוג העבירה ולחומרתה, לפרקליטות המדינה או ליחידת התביעות במשטרה, שהם הגוף התובע. במקרים מסוימים ייתכן שהתיק יוחזר למשטרה להשלמת החקירה.
האם נפגע העבירה הוא חלק מההליך הפלילי?
כאשר מתקבלת החלטה להעמיד את החשוד לדין, יוגש כתב האישום. במשפט הפלילי, כתב האישום מוגש ומנוהל ע"י בא-כוח המדינה (תביעה משטרתית או פרקליטות), נפגע העבירה אינו התובע בהליך הפלילי המתנהל בבית משפט.
* אולם, חקיקת החוק הביאה לשינוי בהתייחסות לקורבן העבירה כבעל זכויות בהליך הפלילי.
עם תחילת המשפט, אם הנאשמים אינם מודים, מגיע שלב הבאת הראיות, תחילה מטעם התביעה ואחר כך מטעם ההגנה. במהלך המשפט תזמן התביעה את נפגע העבירה להעיד בבית המשפט, פרט למקרים שבהם העדות לא תידרש. כל העדים נחקרים תחילה על-ידי התובעים ואחר כך על-ידי הסנגורים. לפעמים חוזרים על המהלך והעדים יחקרו שוב על ידי התובעים, להשלמת פרטים.
בנסיבות מסוימות, התביעה וההגנה עשויות להגיע להסדר טיעון. בעבירת מין או אלימות רשאי נפגע העבירה להביע בפני בית-המשפט את עמדתו לעניין הסדר הטיעון. חשוב לציין כי בית-המשפט רשאי שלא לאשר עסקת טיעון המובאת בפניו ועמדת נפגע העבירה יכולה לשמש כשיקול בפני בית-המשפט.
חזרה לשאלות
האם יש לי השפעה על גזר הדין?
לנפגע עבירה יש הזכות למסור לבית המשפט, טרם גזר הדין, תצהיר ובו פירוט כלל הנזקים שנגרמו לו בשל העבירה (לרבות נזקי גוף, רכוש, נזקים נפשיים וכל נזק אחר). במהלך הדיון בגזר-הדין (העונש) מביא כל צד ראיות מדוע יש להקל או להכביד בעונש. כך, הצהרת נפגע עבירה אשר משקפת נזקים רחבים וקיצוניים יכולה לסייע להכביד בעונשו של מורשע.
בעבירת מין: בטרם ייגזר עונשו של הנאשם, אם ולאחר שהנאשם הורשע, רשאי בית המשפט, בנסיבות מסוימות, לבקש תסקיר על מצבו של מי שנפגע מן העבירה ועל הנזק שנגרם כתוצאה ממנה.
בעבירת מין או אלימות: לנפגע העבירה יש הזכות להביע את עמדתו בפני ועדת שחרורים (אם שוקלים לשחרר את המורשע בדין) ובפני מחלקת החנינות במשרד המשפטים אם הוגשה בקשה לחנינת המורשע בדין.
מהי ההשלכה של ההליך הפלילי על האפשרות לתביעה אזרחית נגד הנאשם?
אם נגרם נזק לגוף או לרכוש כתוצאה מהעבירה, עומדות לרשות נפגע העבירה כמה דרכים לתביעת פיצויים:
- פיצויים לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977: בית המשפט רשאי לחייב את הנאשם לשלם לנפגע פיצויים על הנזק ועל הסבל שנגרמו לו בשל כל אחת מן העבירות שבהן הורשע.
- פיצויי נזיקין לפי פקודת הנזיקין: ניתן לפתוח בהליך אזרחי כדי לקבל פיצויים על נזקים מן האדם שגרם לנזק. במקרה כזה התיק הפלילי המתנהל כנגד הדם שגרם נזק ישמש כראיות בהליך האזרחי.
- במקרה בו הסתיים ההליך הפלילי בהרשעתו של הנאשם, ניתן להגיש תביעה אזרחית נגררת להרשעה הפלילית, אשר לעולם תידון בפני אותו שופט שהרשיע את הנאשם. לתביעה כזו כללים וסדרי דין מיוחדים, והיתרון הגדול של הליך זה הוא במישור הראיות. למעשה, במשפט האזרחי יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי כאילו נקבעו במשפט האזרחי.
- תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי: אם איבדת במקרה של איבוד כושר תפקוד כתוצאה מן העבירה במקרה של פגיעה כתוצאה ממעשה שנעשה להצלת חייו או רכושו של הזולת, ניתן לקבל, בנסיבות מסוימות, תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי.
האם עליי להיעזר בעורך דין?
חשוב מאוד כי נפגעי עבירה יכירו את החוק ויהיו מודעים לזכויותיהם.
על מנת להבטיח שזכויותיו של נפגע עבירה ישמרו לכל אורך ההליך הפלילי ועל מנת להבטיח שנפגע העבירה יקבל את הפיצוי המגיע לו בהליך הפלילי, מומלץ להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום ייצוג נפגעי עבירה לפני תחילת ההליכים כנגד מבצע העבירה.
ייצוג נפגע עבירה על ידי עורך דין הוא חשוב ביותר שכן עבור רוב האנשים מדובר בהתמודדות יוצאת דופן וקשה מאין כמותה במישור הנפשי. בנוסף, רשויות אכיפת החוק (משטרה, פרקליטות) עוסקים בצורה די יבשה בחומר הראיות המונח לפניהם, פועלים על מנת להרשיע את הנאשם, ולמעשה עלולים לזנוח את האינטרסים של הקורבן, אשר מבחינתם כלל אינו צד להליך. חשוב מאוד שיהא עורך דין בתמונה שיפקח על עבודת המשטרה ומערכת התביעה, וישמור על האינטרסים של נפגע העבירה אל מול הממסד.
לבסוף נוסיף כי עמידה על זכויותיכם כנפגעי עבירה יכולה לסייע רבות בהליך ריפוי הפצעים המשקעים שנשארו לאחר העבירה וההתמודדות עם מה שהתרחש.
**האמור לעיל מהווה מידע משפטי כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי