מוסד הדיירות המוגנת נוצר בעבר (שנות הארבעים) מתוך צורך להגן על שוכרים רבין מפני פינוי כפוי מנכסים בהם החזיקו, אך התקבע במציאות הישראלית ובשנת 1972 חוקקה כנסת ישראל את חוק הגנת הדייר, אשר מגדיר את היחסים בין בעלי הנכסים לדיירים המוגנים. דיירות מוגנת אינה נחשבת לזכות במקרקעין, כי אם זכות כלכלית, ולכן אינה רשומה בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). יחד עם זאת הדיירות המוגנת מעניקה שלל זכויות לדיירים המוגנים כשהחשובה שבהם היא ההגנה מפני פינוי מן הנכס לכל ימי חייהם. נושא זה מעלה סוגיות רבות כגון: מי יכול להיחשב כדייר מוגן, אילו זכויות יש לדייר מוגן, וכמובן באילו עילות ניתן לפנות דיירים מוגנים מתוך נכס.
